יוסקה רום YoskeRom.com
הספורים שסיפר לנו במשך השנים נשמעו יותר כאגדה, אבל הם אמת לאמיתה. חלקם מצחיקים, חלקם מסמרי שער. בחלקם מעורבים מגדולי האומה, אות למעורבותו האינטימית בתקומתה של המדינה
פעולת מזח הנפט - הלשנה שהובילה לכישלון פעולת החבלה
בזכותה של סיגריה -הפיגוע המפורסם בבנייני המוסדות הלאומיים
מכתבו של יוחאי למשה דיין בעניין הפנסיה של יוסקה
מכתבו של פנחס ספיר ליוסקה בעניין הפנסיה
בזכותה של סיגריה
בקיץ 1947 החלטנו ,עליזה ואני להתחתן והודענו על כך למשפחות. אותה עת שרתתי בחוליה לחבלה ימית בפל״ים . סיפרתי על כך למפקדי יוחאי והוא החליט לאשר לי חופשה מיוחדת .מועד הנישואין נשאר פתוח כי חיכינו לאביה של עליזה שאמור היה להגיע מעדן, שם שהה באותה עת.החופשה שלי לא הייתה מלאה. מדי פעם הוציאו אותי למשימות בקפריסין ולעליזה הכועסת הבטיחו בכל פעם ,שזאת הפעם האחרונה.
בירושלים הוקם באותה עת גדוד חדש של הפל״מח , הגדוד השישי. בתוכו גם יחידת הפורמנים, או מלווי השיירות.לבקשתי - ובהסכמת מטה הפל״ים. הושאלתי ליחידה זאת. אני התמניתי להיות אחראי על שיירות המשא שחוזרות ריקות מירושלים לשפלה. לא פעם הצטרפתי כמלווה לשיירות אלו. בשלב מאוחר יותר לקראת יום חתונתי, רשמה לי עליזה ביומני ״יום חמישי 26 בפברואר. מחר יום נישואי, לא לשכוח לחזור עד הערב לירושלים״. ואכן החתונה התקיימה ביום שישי ה27 לחודש בחצר הבית שבו התגוררה משפחתה של עליזה, ברחוב יונה 22 בירושלים.היה קהל מוזמנים קטן והבדיחה סיפרה שיצאו לרחוב כדי לחפש עשירי למניין. על ירח דבש לא חשבנו כלל , וחזרתי מיד לשרות , עדיין ביחידת הפורמנים. מטה הפורמנים שכן בחדר קטן בקומה הראשונה של אגף קרן היסוד , בבניין המוסדות הלאומיים. ה 11 במרץ 1948 , לא היה שונה מבחינתי.היה זה שבועיים לאחר חתונתי. הגעתי למשרד. זה היה יום הפיגוע המפורסם בבנייני המוסדות הלאומיים , שהיה ידוע כמרכז השלטון היהודי בארץ ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמרקנית, הצליח להערים על אנשי ההגנה ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת לחצר. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם ונפצעו 40. בין ההרוגים היה גם אריה לייב יפה, מנהל קרן היסוד. החדר בו ישבנו ,היה קרוב מכולם למקום הפיצוץ. ישבנו סביב השולחן כאשר אירע הפיצוץ. אני התרחקתי מעט לאחת הפינות כיוון שעישנתי סיגריה. אמנם הפינה הייתה סמוכה למקום הפיצוץ,אך מרוחקת מעט מהחלון. לרוע המזל , קיבלו היושבים האחרים את מלוא עצמת ההדף.הם ישבו מול החלון. החדר נהרס לחלוטין, כולל התיקרה שמעלינו. המהומה הייתה נוראה וחילוץ הנפגעים, מתים ופצועים היה קשה למדי.מהיושבים בחדר - יוסי מרגלית,האפסנאי שלנו , נהרג במקום. פרטים על אודותיו באתר ״נזכור את כולם״ .יוספה ,ששימש אותנו כנהג ושליח,נפצע קשה בפניו ( יוספה הקטן , שיחד שרתנו במחלקה הערבית של הפל״מח) , ועוד אספר גם שעל פי התקן , עמד לרשותי אופנוע ״ מצ׳לס״, אבל מאחר ולא ידעתי לנהוג, העברתי אותו לשימושו של יוספה.בתמורה הוא לימד אותי לנהוג בו. גם האופנוע התרסק בפיצוץ.נפצעה בפיצוץ גם רותה קרפובסקי - המזכירה, אך היא התאוששה מהר מאוד וחזרה לפעילות.
הפציעה שלי הייתה קלה יחסית. עור התוף באזני נפגע ושום מכשיר שמיעה לא ממש הועיל. בנוסף אני סובל מאז מעוורון צבעים חלקי. יש אומרים- הבל הבלים- אולי הם צודקים. בכל אופן לעליזה אמרתי , שמאז הפיצוץ קשה לי לראות את הכחול שבעיניה. ממול החדר בו ישבנו, באגף המרכזי, במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית עבד אבי. ההדף הגיע עד לשם וגם הוא נפצע. ראיתי אותו בחצר לאחר שחבשו אותו. למרבה המזל פציעתו לא הייתה קשה
ג׳ול אמסטר בשליחות אבא חושי
כזכור מהפרק ״פעולת מזח הנפט״, נסתיימה הפעולה בכישלון - בשל הלשנה. במהלך שנת 1947 -במקביל לפעולות ההעפלה ערכה יחידת החבלה הימית של הפלי״ם ״החוליה״ - פעולות חבלה מגוונות; פיגוע באניות הגירוש, טיבוע ספינות משמר של משטרת החופים הבריטית,פגיעה במתקני רדאר ופעולות נוספות.אולם הפיקוד העליון אסר על פגיעה באניות המשחית הבריטיות. באורח בלתי צפוי ניתן אישור חריג ע״י יגאל אלון לבצע פעולת חבלה במשחתת בריטית ,שאמורה הייתה לעגון ולתדלק במזח הנפט של נמל חיפה.( לימים הועמד יגאל אלון לדין משמעתי – בגין אישור זה, שניתן ללא הסכמת הפיקוד העליון). כאמור - הפעולה נסתיימה בכישלון , בשל הלשנה- המשחתת נעצרה לפני הגיעה למזח, ע״י ספינת משטרה בריטית וחבלנים של הצבא הבריטי, שידעו היכן הוטמן המוקש ,צללו ופירקו אותו. וכך כתב יוחאי בן - נון מפקד החוליה בספר הפלמ״ח; ״שוב הייתה בנו ידו של אותו מלשין הכעיס״. בתאריך 13 במאי 1948 עצרו אנשי הש״י את יהודה ג׳ול אמסטר ,איש עסקים חיפאי ומקורבו של אבא חושי. הוא נכלא לבדו במשך חודשייים בבית נטוש, בסידנא עלי, על חוף הים מצפון להרצליה ועבר חקירות והתעללות קשה, אך לא נשבר ולא הודה במיוחס לו. לבסוף שוחרר בהתערבותו של לוי אשכול עוזר שר הביטחון דאז. מכיוון שאמסטר - לא סיפק את הסחורה ( מעצרו נועד להפליל את אבא חושי - מזכיר מועצת פועלי חיפה וחבר מפקדת המחוז של ההגנה) , על כן הורה איסר בארי ראש הש״י, לקצין בשם חיים יערי, לזייף שני מברקים , שהפלילו את אבא חושי , בהסגרת תכניות מבצעיות של ההגנה לבריטים. את המברקים המזוייפים מסר בארי לרמטכ״ל יעקב דורי ולבן גוריון. משנחשפה העלילה הודח בארי תפקידו ולבסוף גם מהצבא ונשללו דרגתו וזכויותיו. עברו שנים רבות. מפעם לפעם נכתבו טורים בעיתונות. אחדים מובאים כאן. חלקם בשבחו של איסר בארי - חלקם בגנותו.בתאריך 26/10/1971 למעלה משנתיים אחרי פטירתו של אבא חושי,התראיין ג׳ול אמסטר אצל המראיינים ; דוד אסטרחן ,דוד נתיב ושלום רשבא. בראיון הוא מודה כי אכן פעלבשליחותו של אבא חושי וכי מסר לבריטים את תכנית המבצע של פעולת החבלה במזח הנפט . ( קטע הראיון מצורף).
מכתבו של יוחאי למשה דיין
